פסק-דין בתיק ת"ע 17256-02-10

פתח דבר:

1.         תובענה לקיום צוואה והתנגדות לה.

התובעת הגישה בקשה למתן צו קיום צוואה בעדים מיום 2.2.06 אחר עיזבון אמה   המנוחה ש.א. ז"ל אשר נפטרה בתאריך 28.10.09 להלן:"המנוחה" .

על פי הצוואה הורישה המנוחה את כל רכושה לבתה -התובעת כאן בלבד.

2.         המנוחה הינה ילדת 1932;  הייתה נשואה לש.א. שנפטר ביום  3.1.05 .למנוחים היו שישה ילדים משותפים: פ.ס, ע, א.א., מ.ז, ל.א ז"ל ור.א. (התובעת); למנוח היה גם 4 ילידם נוספים מנישואים קודמים.

3.         שלושה מילדיה  של המנוחה- הנתבעים 1-3 כאן, הגישו התנגדות לבקשה למתן צו קיום הצוואה.

טענות הצדדים:

טענות הנתבעים

4.         בכתב ההתנגדות למתן צו קיום צוואה הועלו טענות כנגד "הצוואה", אם כי בערבוביה. יחד עם זאת ניתן לומר כי נימוקי ההתנגדות נסבו סביב  מספר צירים מרכזיים:

5.         התובעת נטלה חלק פעיל ומלא בעריכת "הצוואה" תוך שהיא רותמת לטובת העניין חברתה- עו"ד ס'. עו"ד ס'  החתימה את המנוחה בשפה העברית הגם שהמנוחה לא דיברה, לא כתבה ולא קראה את השפה העברית כלל. המנוחה הוחתמה על צוואה זו לאחר הסבר שסיפקה לה התובעת כאילו מדובר במסמך שנועד להסדיר את העברת חשבונות הארנונה וההנחות על שמה.

6.         המנוחה חתמה על הצוואה בהיותה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצידם של התובעת ובעלה; מדובר באנשים מניפולטיביים אשר שמו להם למטרה עוד בחייה של המנוחה להשתלט על רכושה ולאחר מכן לנשל את ילידה ולהרחיקם.

7.         במהלך שמיעת הראיות נשמעה גם טענה של זיוף חתימת המנוחה, שנזנחה בסיכומים.

8.         לעומת כתב ההתנגדות, הוסיף ב"כ הנתבעים וטען בסיכומים כי מדובר בצוואה פגומה משזו נערכה בשפה העברית שלא שלטה בה המצווה-המנוחה; לטענתו חוסר התרגום של הצוואה מהווה  פגם מהותי שלא ניתן לריפוי במסגרת סעיף 25 לחוק הירושה.  ואז עובר נטל ההוכחה לעבר המבקש לקיים את הצוואה -התובעת כאן וזו עליה להוכיח כי הצוואה משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה.

9.         התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה הרובץ עליה, כי הצוואה משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה.

טענות התובעת

10.        הצוואה משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה.

11.        נטל ההוכחה כולו, השכנוע והבאת הראיות, מוטל על המתנגד לקיום הצוואה- הנתבעים כאן, מדובר כאן בצוואה שאינה לוקה בפגם בצורתה והיא עומדת בחזקת כשרות והמתנגד לקיומה עליו הראיה.

12.        אין יסוד לטענות כנגד הצוואה; באשר לטענת בעניין אי שליטת המנוחה בשפה העברית, הרי מדובר בטענה מגוחכת שנועדה אך להטעות את בית המשפט. המנוחה שלטה בשפה העברית גם אם המנוחה התקשתה להתבטא במילים מסוימות בשפה העברית. באשר לטענת המתנגדים כי חוסר יכולתה של המנוחה לקרוא צוואה בעברית, מהווה פגם מהותי הרי בפועל הצוואה  הוקראה והוסברה למנוחה ע"י עו"ד ס'.

13.        באשר לטענה בדבר מעורבות התובעת בעריכת הצוואה תוך קנוניה עם עו"ד. מדובר בטענה בעלמא שאין לה כל בסיס בחומר הראיות. התובעת לא הייתה מעורבת בעריכת הצוואה. באשר לטענת הזיוף, הרי זו לא הוכחה ונזנחה בסיכומים .